top of page

ה"כן" במקום כל ה"לא!"

-" אל תקפוץ על הספה בבקשה!" -"כבר אמרתי לך לא לפתוח את הדלת לבד"... -" את יודעת שאסור לקשקש על הקיר, לא?!" -"אל תרעיש, חמודי, אתה מעיר את אחיך..." -"לא לטפס על השולחן!...או הווילון!... או המנורה!" -"תפסיק לתופף על האקווריום!" -" תתרחקי בבקשה ממגירות המטבח"... -"אסור לגעת בארנק של אבא!"

תגידי.... בנינו, מה השארנו להם לעשות בחיים? זה קורה גם לך?... בהמשך הכתבה תמצאי רשימה מעשית של מה"כן!" אפשר במקום כל ה-"לא!"

לי זה קורה. הרבה יותר מדי. מרוב כל ה"לא", "אסור", וה "אל ת..." אני שומעת את בן הארבע שלי נאנח עמוקות לפעמים. ואז אני מתעשתת. אני לא רוצה ילדות כזו עבורו. אני לא רוצה שהכל יהיה אסור ושהוא ישב כמו פסל על הספה או במקרה הטוב יוכל לשבת ולצייר. אני רוצה עבורו ילדות עשירה. ילדות חוויתית, ילדות שזוכרים אותה בהנאה למשך כל החיים. אני רוצה שהוא יהנה, שילמד ויגלה, שישתולל בגדר הלא-מזיק, שינצל את הזמן הזה לעשות מה שלא יוכל כשיהיה מבוגר. אבל כל-כך הרבה דברים הם באמת אסורים לילדים קטנים, אז מה לעשות עם זה?! קראתי פעם כתבה בכתב העט המשיחי "בנינו", על אמא שאימצה את הפסוק: "...הוא לא היה הן ולא כי היה בו הן בלבד" (2לקורינתים א:17) ככלי לחינוך ילדיה. היא טענה שכפי שישוע הוא "כן" עבורינו, כך גם אנחנו צריכות להיות "כן" עבור ילדינו, ואין זה אומר שנאמר "כן" על דברים מזיקים או אסורים, אלא שנמצא את ה"כן" החיובי שמותר לעשות במקום מה שאסור. החלטתי שאעשה לי רשימה של "כן" במקום כל ה"לא" הנפוצים כדי שאוכל לייצג טוב יותר את אלוהים בעיני ילדיי. אלוהים שתמיד מציע את אהבתו, ברכתו, קרבתו, ושפע של רעיונות למעשים טובים לעסוק בהם, במקום הדברים המזיקים שהוא בחסדו מבקש למנוע מאיתנו.

ראשית כל- אני מציעה שתבחני את האיסורים שלך וממה הם נובעים? מהגנה על הילדים או מטעמי נוחות שלך? התפללי שאלוהים יתן לך חכמה להבחין בין הדברים שלא טובים בעיני אלוהים לדברים שסתם לא נעימים לך.

יכול להיות שהרשימה הבאה לא מתאימה לך במלואה, אבל אחרי שתקראי אותה, היא בטוח תעניק לך השראה למצוא את ה"כן" המתאים לכל ה"לא" שלך!

הרי תמיד מוטב לנתב את הפעילות של הילדים על ידי הצעת אלטרנטיבה ובכך הפיכת החינוך לחיובי במילים "את -כן- יכולה לעשות את -זה- ...." במקום שילדך ישמע כל היום את הביטויים השליליים "לא, אסור, אל תיגע"... אז בואי נראה איך עושים את זה!

-"אל תקפוץ על המיטה! אל תרוץ במטבח! תפסיק לטפס על הספות!"... -ברור לגמריי שהילד צריך להוציא מרץ וזקוק לפעילות פיזית, אז מה אפשר לעשות במקום לקפוץ על הספות או להתפרע בסלון?? 1. לקפוץ בחבל! או לצייר קלאס! 2. לסדר שביל כריות על הרצפה ולקפוץ מכרית לכרית. 3. לסמן כמה מרצפות במדבקות צבעוניות ולבקש מהילד לקפוץ ממדבקה אחת לאחרת (זוהי גם דרך נהדרת ללמוד אותיות או מספרים, אם מדביקים אותיות ומספרים במקום מדבקות)

4. לסמן כביש ברצועות מאסקינג-טייפ, בהם הילד יכול לרוץ או להסיע מכוניות. כמו שרואים בקישור הזה: http://handsonaswegrow.com/tape-road-simple-activity/

5. לנפח בלון, לזרוק אותו באוויר ועל הילד לנסות למנוע ממנו ליפול לרצפה

6. לילדים גדולים מספיק, אפשר לחבר סולם חבלים לתקרת החדר שלהם

-"אל תצעקי! את מעירה את התינוק!".. צעקות הן אכן מפריעות מאוד, ואם הן נובעות מהתפרעות כמובן שיש להפסיקן, אך פעמים רבות הילד אפילו אינו שם לב לכך שהוא צועק, או פשוט נהנה לשמוע את עצמו, לכן במקום לצעוק אפשר לעשות משהו מן הדברים הבאים: 1. אמרי לילד לצאת למרפסת / ללכת לחדר, ושם לדבר או לשחק בקול, בלי להפריע לאחרים. 2. אפשר לומר לילד לשיר במקום לצעוק. עודדי אותו לשיר שירים שהוא אוהב עד שמתחשק לו להיות שוב בשקט. 3. הרצון להשמיע קול יכול להפוך לתעסוקה נהדרת לילד שתיתן לך קצת זמן פנוי, אם: תקני ערכת כלי נגינה ומיקרופון (לילדים כמובן, לא משהו יקר ורציני) ותשלחי אותו לשחק בה בכל עת שהוא קולני במיוחד. רק כאשר את קונה אחת כזו, הקפידי לקנות אחת עם ווסת ווליום, אחרת תצטערי מאוד :) *(ניתן גם להכין רמקול בעצמך. פשוט קשטי גליל של נייר טואלט או של נייר סופג למטבח)

- לא לקשקש על הקירות!!!... בעיה מוכרת, במיוחד בפעוטות. האמת שלפעוטות קשה לצייר על דפים, כי בזמן שהפעוט מפעיל כוח על העיפרון, הוא מזיז את הדף יחד איתו ולא יוצא מזה הרבה. לכן כדאי לעשות את אחד הדברים הבאים כדי לעודד את הילד לצייר רק במקומות מותרים: 1. להעמיד לוח לבן מחיק בגובה שהילד יכול להגיע אליו ולתת לו לצייר בטושים מחיקים במים. טושים כאלה, גם אם הם לא מותאמים ללוח, ימחקו מן הלוח בעזרת מגבון לח וכן מהקירות, הבגדים והידיים. 2. ניתן לעטוף שולחן ילדים קטן בגיליונות נייר, כך שכולו הופך למשטח ציור ענק. זו חגיגה!

- "לא לגעת במחשב /הפלאפון של אמא!" ... כל הסיכויים הם שילדך מנסה לחכות אותך. לכן, אם תעמידי פנים שהוא אכן "עובד" כמוך, תוכלי להחליף את הפלאפון והמחשב שלך בצעצועים כמו: 1. מחשבון שעושה קול כשמקישים על המקשים 2. צעצוע אורקולי (חחחח נו את יודעת, כזה שעושה קולות ואורות כשמשחקים איתו)

* אם תשמרי צעצוע מסויים אך ורק למקרים כאלה, הוא ייחשב למיוחד ונחשק יותר.

-"לא לפתוח את המגירות האלה!" ... כשהקטנים רוצים לחטט קצת במה שלא אמור להגיע לידיהם אפשר במקום זאת: 1. להקדיש מגירה אחת בכל חדר בו הילדים נמצאים זמן רב במשך היום, שתהיה מלאה בדברים שמותר להם לגעת בהם. אבל שימי לב- אם במגירה הזאת יהיו דברים מעניינים של מבוגרים (פיסות בד / מעטפות / כלי מטבח / כוסות פלסטיק וכ'ו) שאת לא צריכה, היא תהיה הרבה יותר מלהיבה!

2. אם הילד לא מסתפק במגירה שלו והדבר מעורר בעיות, אפשר לנעול את המגירות האסורות בשיטה כלשהי (קליפס ביטחון מיוחד, או סתם סרט שקושרים בו את שתי הידיות) לאחר תקופה הילד יתרגל שהמגירה הזו לא מיועדת לו ותוכלי להסיר את ההסגר :)

-" לא להפריע לאמא עכשיו, אמא חייבת לסיים משהו"... שוב, ילדך מחכה אותך והרבה יותר כיף לו לעשות משהו שאת עושה, כי אז הוא גם מרגיש גדול וגם לא משחק לבד. לכן במקרים כאלה, במקום להגיד "אמא צריכה שקט" או "עכשיו אסור להפריע לאמא", נסי: 1. לארגן לילדך פינת "עבודה" ולתת לו משימה דומה לשלך. את כותבת? תני לו דף ועט, אולי כמה מעטפות ובולים ואמרי לו לכתוב מכתב לחבר או לסבתא. אם את עוסקת בעבודת בית מסויימת תוכלי לתת לו לחכות אותך וללמד אותו לעזור לך!

2. הציעי לו לשחק עם אחיו, או לעסוק בפעילות ספציפית שתמציאי עבורו, במקום לשלוח אותו לחפש במה להעסיק את עצמו.

-"לא לחטוף מאחותך!"... מוכר. ואכן לא נעים. כמובן שיש ללמד את הילד לחלוק ולתת לאחרים. עם זאת, פעמים רבות זה לא באמת הוגן לתת לילד הקטן תמיד לקבל את מה שהוא רוצה ולגדול תמיד "ללמוד לוותר". בכדי ש"ללמוד לוותר" לא יהפוך לעונש, אלא לזכות, נצלי את המצב לטובה בפעמים בהם באמת אין לך ברירה אלא להתערב:

1. תני לילד הגדול משהו שלקטן אסור לשחק בו (טושים, מדבקות יפות, קונכיות, אוסף פריטים קטנים כלשהו וכו...) והסבירי לו שהוא יכול לשחק במשחקים אלו בגלל שהוא גדול, וגדולים יכולים לוותר לקטנים.

2. למדי את הגדול להתחלף עם הקטן. למדתי את בני שהוא יכול לקבל את מה שיש לאחותו אם הוא יציע לה משהו חלופי שהיא תרצה יותר מהפריט שיש לה. בני קלט את העיניין אחרי מספר פעמים ועכשיו הוא יודע שאם הוא רוצה את הרכבת שביד שלה, הוא לא צריך לבוא ולחטוף בכוח אלא להציע לה כדור או בובה במקומו. לפחות כשהם כאלה קטנים זה תמיד עובד!

-"לא, אתה לא יכול לקבל עוד סוכריה היום, וגם חטיף לא!" ... גם שלי כאלה. תני להם והם יחסלו את כל מפעל 'עלית' ביום אחד... אך ראיתי שאפשר להימנע כמעט לחלוטין מבקשת ממתקים מצד הילד, או לפחות לברוח ממנה בקלות בדרך הבאה:

1. וודאי שעל השולחן (בגובה העיניים של הילד) ישנו בכל עת משהו אכיל ובריא. למשל: שימי צלחת מלאה ירקות או פירות מוכנים לאכילה על שולחן הסלון או המטבח. אגב, הילדים יתלהבו הרבה יותר לאכול חתיכות קטנות יחסית, מאשר פרי או ירק בגודל מלא.

-"לא ללכלך כאן! אתה משאיר פירורים! המשחקים האלה עושים המון לכלוך!".... כן זה קורה. וזה גם קורה דווקא אחרי שניקית. ילדים אוהבים להתלכלך וגם לא מודעים לבעייתיות העיניין. כמובן שלרוב אין לנו אפשרות להרשות להם ללכלך, אבל בתנאים מסויימים את כן יכולה לתת לילדייך להינות מלהתלכלך קצת!

1. אם יש לך חצר או מרפסת תוכלי למלא לילדייך ארגז עם חול וארגז עם מים. את השאר הם כבר יעשו לבד. 2. אם את רוצה שהבלאגן יהיה מבוקר את יכולה לעשות לילדים חגיגת לכלוכים במקלחת. הכניסי אותם לאמבטייה ריקה ממים, ותני להם להתנסות בחומרים שונים כמו קטניות, ג'לי, חול, פלסטלינה וכו. אני יודעת שזה בלאגן. אבל הבלאגן הזה תורם להתפתחות הסנסו-מוטורית של הילד וישאיר לו חוויות וזכרונות נעימים!

-"לא להתקרב למטבח! אמא מבשלת עכשיו!"... זה אכן יכול להיות מוסכן להסתובב במטבח, אבל ישנם כמה דברים נעימים יותר להציע לילד מללכת לחפש לעצמו מה לעשות: 1. תני לו לעזור לך כמובן! זה נכון שאסור לו להתקרב לתנור. אבל הוא יכול לקלף תפוחי אדמה או לחתוך מלפפונים וירקות רכים אחרים בסכין חמאה שאינה מסוכנת.

2. סדרי לו מטבח משלו! לבנות קטנות ישנם מטבחים שניתן לקנות, אבל בדרך כלל הם עומדים בחדר הילדים או בפינה כלשהי שרחוקה מהמטבח האמיתי, וזה הרבה פחות כיף. אם יש לבת שלך מטבח צעצוע תוכלי להעמיד אותו בפינה בטוחה במטבח שלך, רחוק מהתנור וממגירת הסכינים, והיא תיהנה לבשל במטבח שלה כשאת מבשלת בשלך! הראי לילדך איך להשתמש בכלים השונים ותני לו משימות שונות כמו "עכשיו תשטוף ירקות, עכשיו תנגב את השייש, עכשיו תחתוך עגבניות", כדי שלא יתחיל להשתעמם! *אם אין לך מטבח צעצוע לילדך, תוכלי בקלות לארגן אחד. השתמשי בשולחן ילדים קטן או אפילו כיסא כדי לתלות עליו מגבת מטבח ולשים עליו כמה כלי מטבח, אפילו כלים פשוטים (ולא מסוכנים!) שלך שאת לא צריכה באותו רגע.

קטגוריות

קבלו למייל

כל הפוסטים והרעיונות

!במייל שבועי, להנאתכן

שלום לך!

אני שמחה שאת כאן!
שמי כריסטינה, אני אמא ואני עוד המון דברים חוץ מזה, וכאן, אני ונשים משיחיות נוספות, משתפות את הקוראות במקורות השראה שונים, טיפים, מתכונים, רעיונות ופעילויות, לנשים ואמהות, וכמובן,
בשיעורים שאלוהים מלמד אותנו.
זהו מקום של כנות, פתיחות, עידוד והתחברות, בדרך שלנו לבניית אישיות, נישואין ומשפחה
היראים ומפארים את אלוהים.
ואת מאוד מוזמנת להצטרף אלינו!

bottom of page