"היום יום שישי... מחר שבת, מחר שבת, שבת מנוחה...!" זוכרות את השיר הזה מהגן?
מאז שהפכתי לאמא, וככל שהמשפחה גדלה, השיר הזה הפך עבורי לנושא מצויין לבדיחות: "שבת מנוחה, הא? בימי שישי-שבת כמות העבודה כפולה. מי שחיבר את השיר הזה כנראה לא היה אמא....."
בתור ילדה נהנתי מאוד לשיר את "היום יום שישי", בידיעה שמחר אין גן ואני נשארת בבית :)
אבל מאז שהפכתי לאמא...אני עובדת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ובימי שישי-שבת כמות העבודה כפולה. ובכלל, לא שמעתי על מנוחה לאמהות!
יום אחד שמעתי מסר של דובר מחו"ל, שבו הוא הקריא את הפסוקים מבראשית, בהם כתוב שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים, וביום השביעי שבת מכל מלאכתו. הדובר אתגר את השומעים ועודד אותם לקחת כל שבוע יום אחד שבו 'לא עושים כלום', יום אחד שמוקדש למנוחה, החלפת כוחות ובילוי בנוכחות אלוהים. הוא הסביר, שהנטייה לעבוד ללא הפסקה גוזלת מאיתנו את היכולת להקשיב לאלוהים ומונעת מאיתנו להשיג את המטרות שלו בחיים שלנו, פשוט כי אין לנו זמן לחשוב ולעסוק בהן.
"נראה לי", חשבתי לעצמי "שהדובר הזה שכח שיש אמהות בעולם. איך בדיוק יכולה אמא לקחת יום חופש כל שבוע?
נניח שהיא ממש ממש רוצה, אבל היא עקרת בית, ואף אחד לא מממן לה ימי חופשה? נניח אפילו שהיא יכולה לממן בייביסיטר, אבל אף אחד לא מוכן להישאר לשמור יום שלם על איזו חבורת ילדים חמודים וקופצניים להפליא, שדורשים כמויות של תשומת לב?
מה לעשות, אם אפילו שאני ממש רוצה לנוח, העבודה יושבת לי ממש על הברכיים ומסרבת בכל תוקף לרדת משם?"
גם בימי שבת, אגב, באספה, אני עסוקה בעיקר בתפעול הילדים. אם יצאתי הביתה עם כמה משפטים מהמסר שנותנים אוכל רוחני למשך השבוע, זה פלא.
אז מה? האם הדוגמא האישית שאלוהים נתן לנו כשהוא שבת מכל מלאכתו אשר עשה (בראשית ב', 2), לא תקפה לאמהות? בספר שמות כתוב שאלוהים "שבת וינפש" ביום השביעי (לא', 17). בדברים ה', 14 אלוהים מצווה את עם ישראל לשבות ביום השביעי כדי שכולם ינוחו.
אולי העבודה של אמהות כל כך קלה שאין צורך לשבות, לנוח ולנפוש? ;-)
בבראשית ג' אלוהים אומר לאישה "הרבה ארבה עצבונך והרונך..." ברור מההתחלה שהתפקיד של האישה לא הולך להיות קל ופשוט. להפך. (בישוע המשיח אגב, אנחנו משוחררות מהקללה הזו של החטא) אז איך ייתכן שאלוהים 'שכח' אוכלוסיה שלמה של אמהות, שלא יכולות לנוח באף יום מימות השבוע?
ואם הוא לא שכח, ועדיין הוא מצפה שננוח וננפוש, אז איך אפשר ליישם את זה?
למה באמת הכוונה כשאלוהים אומר: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמור: אך את שבתותי תשמורו, כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם, לדעת כי אני ה' מקדשכם. ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם...ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש לה'...ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם ברית עולם ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם, כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" (שמות לא' 13-17)
אנחנו יודעים שתחת הברית החדשה אין לנו צורך לשמור את השבת לפי כל המצוות שמצויות בתורה (ועל מצוות הדת היהודית אנחנו בכלל לא מדברים, אלה בכלל המצאות של רבנים שלא מחייבות אף אחד). אבל אלוהים התכוון להעביר פה מסר שעדיין תקף לגבינו היום. מהו? בואו נבדוק רגע, למה אלוהים שבת ביום השביעי. אולי הוא היה עייף? לא. "אין עייף ואין כושל בו..." ישעיה ה', 27. אולי הוא היה זקוק להשלמה של כמה שעות שינה? גם לא. "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" תהילים קכא', 4 אולי הוא התעצל לעבוד עוד יום? לא ולא. "היטבת לראות. כי שוקד אני על דברי לעשותו" ירמיה א', 12. אז למה? דמיינו רגע מה היה קורה אם אלוהים היה עובד ועובד כל הזמן כל עוד היה מה לעשות.
הרי אלוהים הוא יוצר הכל (ירמיה י', 16) ואין סוף לרעיונות שלו וליצירתיות שלו (תהילים פד'). אם אלוהים לא היה שם גבול לעבודה, העבודה הייתה הופכת להיות אלוהים. אלוהים היה הופך להיות כפוף לעבודה. אבל מכיוון שאלוהים הוא ריבון והוא מעל הכל, כמו שהוא שם גבולות לארץ (תהילים עד', 17)הוא שם גבול לעבודה. הוא שבת פשוט כי ככה הוא החליט.
נכון, שהוא עשה זאת כדי לתת לנו דוגמא, וגם כדי לאפשר לנו ולאחרים לנוח, וגם כדי שיהיה לנו יום שמוקדש למפגש איתו, וגם כדי ללמד אותנו כל מיני שיעורים רוחניים אחרים שקשורים בשבת. אבל קודם כל הוא שבת כי הוא אלוהים, והוא מחליט מתי ואיך יעשה כל דבר.
יייישששש!!!!!!
אתן יודעות מה זה אומר?!?!?!
שכמות העבודה העצומה שיש לנו לעיתים בבית, איננה המנהלת שלנו, ואיננה קובעת לנו את לוח הזמנים! אנחנו אלה שצריכות לנהל אותה. אם נקלענו למצב שאנחנו עובדות ועובדות מסביב לשעון ואין לנו רגע לנוח, כי הכל ממש ממש דחוף, אז כדאי שנעצור לרגע. תראו מה קרה לבני ישראל:"וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" שמות ו', 9. העבודה הקשה סתמה לבני ישראל את האוזניים מלשמוע את דבר אלוהים בפי משה. גם במשל הזורע: "ודאגות העולם הזה ומרמת העושר ותאוות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו" מרקוס ד', 19.
בתור אמהות, ש'אף אחד' לא מבקר ובודק מה הן עושות בנוגע לבית (ולא משנה אם אנחנו עובדות גם בחוץ או לא), יש לנו אחריות גדולה יותר מלכל עובד שעובד בעבודה 'רגילה', ויש לו מנהל שאמור לבדוק אותו. אנחנו אחראיות לכך שכל הדברים הנחוצים לבית ולמשפחה יתבצעו, שכל המטרות שהוצבו בחינוך הילדים יושגו, ואנחנו גם אחראיות לכך שנוכל להמשיך ולתפקד כמנהלות של כל העסק.
בסופו של דבר, אין תחליף לאמא. יש תחליפים, אבל הם לא טובים ואיכותיים כמוה.
אם אנחנו כל היום עובדות אבל שוכחות לתת תשומת לב לילדים, או ללמד אותם את דבר אלוהים- פיספסנו!
אם אנחנו עושות כל מה שצריך אבל לא נשאר לנו זמן לבעל- פיספסנו!
אם הבית מבריק אבל אנחנו חסרות סבלנות וחסרות כוח ליום שלמחרת- פיספסנו שוב!
עלינו לזכור, שלאלוהים יש מטרה לגבי החיים של כל מאמין- והמטרה הזו היא שנעבור את החיים בעולם הזה בנצחון ונספר את הבשורה לכמה שיותר אנשים בדרך.
לאלוהים יש מטרה להציל כמה שיותר אנשים ממות נצחי בגיהנום.
כאמהות אנחנו מתחילות לעבוד למען המטרה הזו בבית, עם המשפחות שלנו, ועם כל מי שנמצא סביבנו במשך החיים.
אם מרוב עבודה ועייפות איננו יכולות לעשות זאת, אז אנחנו עובדות סתם. עלינו לנהל את העבודה ככה שנשיג את המטרה העיקרית.
ישוע אמר למרתה: "אבל אחת היא מן הצורך, ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יוקח ממנה" לוקס י', 42.
אז אמהות יקרות, נהלו את העבודה ככה שהיא תשרת את המטרה העיקרית.
החליטו מה חשוב עכשיו ומה צריך להיות אחר-כך. קחו לכן זמן לנוח כדי לצבור כוחות להמשך. אין שום טעם 'לשרוף' את עצמכן עד שלא יהיה לכן כוח להמשיך. העבודה צריכה שיהיה לה גבול.
קחו זמן כדי להתפלל וללמוד את דבר אלוהים. זה חלק חשוב מאוד מהעבודה שלכן, ואיך תלמדו את הילדים אם לא תדעו בעצמכן?
והכי הכי חשוב- הקשיבו כל רגע לרוח הקודש. לא תוכלו להיות מנהלות טובות בלעדיו. אני מודעת היטב לעובדה שבדרך כלל אין לנו אפשרות לנוח או למצוא בייביסיטר מתי שמתחשק. הביאו גם את זה לאלוהים. מניסיון, כל פעם שהתפללתי וביקשתי מאלוהים שיסדר לי שנ"צ או זמן לנוח, הוא ענה לתפילתי ע"י אנשים שפשוט הציעו לשמור על הילדים בלי שביקשתי מהם ובלי שאמרתי אפילו שאני עייפה. כך קרה ממש אתמול!
אלוהים לא שכח את האמהות כשציווה לנוח ביום השבת. הוא דואג לעניין הזה ממש עד עצם היום הזה.
שבת מנוחה לכולן!
